סצינות לחג הפסחא: לגיל הרך ולילדי בית הספר, לבית הספר של יום ראשון

התענית הגדולה מסתיימת בחג בהיר ומשמח - חג הפסחא, אליו מחכים כל הנוצרים באזורים שונים בעולם. חג הפסחא מסמן את ניצחון הטוב על הרע, החיים על המוות. ביום ראשון הבהיר אנו מברכים את משפחתנו וחברינו במילים: "ישו קם!" ואנחנו שומעים בתגובה: "אכן הוא קם!" ילדים מצפים גם לבואם של חג הפסחא, מכיוון שאפשר יהיה לקשט עוגות חג הפסחא, לצבוע ביצים וליהנות בשולחן החגיגי. בגני ילדים, חינוך כללי ובתי ספר של יום ראשון הם מעלים מערכונים לחג הפסחא, בהם הילדים ישמחו לקחת חלק, ובמקביל הם יכירו את המסורות הנוצריות וילמדו את ההיסטוריה של החג הגדול. ניתן גם לשחק אותם בבית כדי לרצות את יקיריהם.

סקיצות קצרות לחג הפסחא לילדים

ניתן להשמיע סקיצות קטנות של חג הפסחא בגן: הילדים ישמחו לקחת חלק, ובאותה עת הם יגלו איזה סוג של חג מגיע ביום ראשון הבהיר.

סצנה "לחמניה לחג הפסחא"

מוֹבִיל:

פעם היו סבא ואישה. ואיכשהו סבא שלי רצה משהו טעים.

סָבָּא:

סבתא, תאפה לי לחמניה לחג הפסחא.

אִשָׁה:

ממה אאפה קולובוק? אין קמח.

סָבָּא:

ואתה מגרד את הרפתות, מסמן את החלקים התחתונים.

מוֹבִיל:

הסבתא גירדה את הרפתות, טאטאה את תחתית הרפת וגרפה חופן קמח. לישתי את הבצק בשמנת חמוצה, טיגנתי אותו בחמאה ושמתי את הלחמניה על החלון כדי להקפיא.

קולובוק:

אני לחמניה יפה
יש לי צד ורוד.
אני שוכב ליד החלון
והצדדים שלי קרים.
פשוט משעמם לי לשקר
רציתי ללכת.

מוֹבִיל:

הלחמניה שוכבת ושוכבת, והחליטה לקחת טרמפ לכנסיה, לשטוף במים קדושים. הוא קפץ מהחלון, התגלגל בשביל ונכנס ישר ליער. הנה ארנב רץ לעברו.

אַרנֶבֶת:

איש זנגוויל, זנגוויל, אני אוכל אותך.

קולובוק:

אל תאכל אותי, ארנב, אני ממהר לכנסייה. בקרוב חג גדול, אני צריך להספיק לשטוף את עצמי במים קדושים.

אַרנֶבֶת:

תיקח אותי איתך!

מוֹבִיל:

הארנב דהר ליד הקולובוק לכנסייה. זאב צועד לעברם.

זְאֵב:

זו פגישה! סעודה שלמה הגיעה אלי!

קולובוק:

אל תאכל אותנו, זאב יקר, אנחנו ממהרים לכנסייה, כי בקרוב החג מגיע.

זְאֵב:

איזה חג אחר:

קולובוק:

חג הפסחא! לא ידעת?

זְאֵב:

לא, זו הפעם הראשונה שאני שומע על חג כזה.

קולובוק:

בוא איתנו, תראה הכל בעצמך.

מוֹבִיל:

החברים שלנו יצאו לדרך הלאה. הדוב יוצא לקראתם, שובר שיחים.

דוב:

לאן כולכם הולכים?

קולובוק:

אנו מאחרים לכנסייה, השירות יחל בקרוב.

דוב:

ואני איתך!

מוֹבִיל:

הפלוגה הולכת לכנסייה ואז הופיע שועל בדרך.

שועל:

אה, כמה אתה יפה ומצחיק. לאן פניך מועדות?

קולובוק:

אנחנו ממהרים לכנסייה, אחות שועל קטנה.

שועל:

פשוט לבשתי שמלה חגיגית, אתה יכול לקחת אותי איתך?

קולובוק:

חברים, ניקח שועל?

הכל במקהלה:

בואו ניקח את זה!

כולם שרים שיר:

השמש חייכה משמיים
הציפורים שרות: "ישו קם!"
הגיע הזמן לחום
חג הפסחא הקדוש הגיע.

פעמונים מצלצלים. אבא נכנס לבמה.

אַבָּא:

שלום חברים! כמה אני שמח שבאת!

קולובוק:

רציתי לשטוף את עצמי במים קדושים לפני החג.

אבא שוטף את הקולובוק ומחלק ביצי פסחא לכולם.

אַבָּא:

הנה כמה ביצי פסחא. המשיח קם!

הכל במקהלה:

באמת קם לתחייה!

איש הג'ינג'ר חוזר לסבו וסבתו.

קולובוק:

סבא, סבתא, הבאתי לך ביצי פסחא.

סבא וסבתא מחבקים ומנשקים את הקולובוק. כל הדמויות עולות לבמה ושרות שיר:

חג הפסחא הגיע, חג הפסחא הגיע
הבאתי איתי אושר ושמחה.
בעלי החיים שמחים, כל היער שמח.
המשיח קם! המשיח קם!
אנו מאחלים לך לא לאבד אמון,
שהחסד יירד על כולם.

גרסה נוספת לסצנת הפסחא לגן הילדים, ראו את הסרטון:

רישומי חג הפסחא לילדי בית הספר

תלמידי בית הספר כבר מודעים היטב לתכונות החג, ויכולים גם ללמוד טקסטים גדולים ומורכבים למדי.

סצנה לתלמידי בית הספר היסודי "ציפור ופרחים"

על הבמה יש ילדי פרחים: טיפת שלג, שושן העמק, שכח אותי לא, קמומיל. ציפור עפה לאחו הפרחים.

צִפּוֹרָה:

האביב הגיע, הכל פרח:
עלים ופרחים.
אז מה בכל זאת קרה
האם זה חג יופי היום?

שַׁלגִית:

היום הוא חג הפסחא,
צבעים בוהקים בכל מקום.

שושנת העמקים:

אנו חוגגים את יום ראשון המשיח
ניצחון הישועה הטובה והגדולה.

אל תשכח אותי:

המושיע הגיע לעולם האנשים,
ומיד זה הרגיש טוב.

ציפורי (מבחין בסל של ביצי פסחא):

האם יש אשכים בסל?
כנראה בשביל הציפור?

קמומיל:

עוגות חג הפסחא נאפות,
הם יוצרים נעימות בבית.
ביצים נצבעות, שרים שרים
כולם מברכים זה את זה.

צִפּוֹרָה:

אני יעוף, פרחים, אני
אני אספר לחברים שלי את החדשות.
אודיע לך: "ישו קם!"
אני אשיר בקול משמיים.

סצנה "אווזים-ברבורים"

מוֹבִיל:

פעם גרו בעל ואישה, ונולדה להם בת, אליונושקה, ובן ואנצ'קה. לפני חג הפסחא הורים התכנסו בכנסייה כדי להבריק עוגות חג הפסחא וצביעו ביצים.

אמא:

אליונושקה, נלך לכנסייה ואתה נשאר בבית ושומר על אחיך, אל תלך לשום מקום.

אליונושקה:

בסדר אמא ואבא.

הורים עוזבים, החברות של אליונושקה עולות על הבמה.

חברות:

בוא נלך, אלנקה, בוא נטייל,
בוא נשחק קאט-אפ
נוביל ריקוד עגול, נשיר שירים,
אנחנו מחכים לך, חברה, ברחוב.

אליונושקה:

אני לא יכול לצאת לטייל
אנחנו צריכים להגן על וניה.

חברות:

יש כלב, חתול אפור,
מישהו יהיה זהיר.

אלנקה עוזבת עם חברותיה למוזיקה, ואז אווזים-ברבורים עפים פנימה וסוחבים את ואנצ'קה משם.

אליונושקה חוזר ורואה שאין אח.

אליונושקה:

זרקתי את וניה,
מה אני אגיד לאמא שלי?
איפה ואנצ'קה היקרה שלי,
איפה אח יקר?

ארנב קופץ אל הבמה.

אַרנֶבֶת:

אלנקה, עזור לי להשיג את הגזר,
אין לי שום מיומנות.

אליונושקה:

הנה עוד אחד, חופרים באדמה,
אני יכול רק לשחק.

באני, מוחה את דמעותיה, עוזב. שועל בורח כאן.

קנטרלה:

אליונושקה, יקירי,
אתה תעזור לי, אני יודע.
בזנב יש בורדוק קוצני,
הנה מקרה כזה.

אליונושקה:

אני לא יכול לעזור לך
לך משם, קנטרלה, משם.
אני צריך לחפש את וניה,
ואל תקבלו את הבורדוק.

הקנטרלה בוכה ועולה, מופיע דוב.

דוב:

שלום, אלנקה, דברים כאלה הם,
אני צריך שתעזור לי.
מותק אני לא יכול להחזיק בבית שלי
אבל אנחנו נתמודד איתך במהירות.

אלנקה:

אין לי מה לעשות חוץ מגרירת חביות,
ואניה, אני הולך לעזור בהקדם האפשרי.

הדוב נסער עוזב, הילדה בוכה ומלאך עולה על הבמה.

מַלְאָך:

אליונושקה, למה אתה בוכה? מה קרה?

אליונושקה:

אף אחד לא צריך אותי, אף אחד לא רוצה לעזור לי, אף אחד לא אוהב אותי. ונצ'קה נעלם, ככל הנראה, ברבורי האווזים שלו לקחו את הבאבא יאגה.

מַלְאָך:

אלוהים אוהב אותך, הוא זקוק לך. אבל חברים צריכים עזרה, אי אפשר להתעלם מצערו של מישהו אחר.

עליונושקה עוזר לארנבת להשיג את הגזר, שולף בורד מזנב הזנב, מגלגל חבית דבש עם הדוב.

מַלְאָך:

כל הכבוד, אליונושקה! והנה אחיך איוואנושקה.

איבנושקה נכנס לבמה.

וניה:

אחות, אווזי הברבורים השאירו אותי לטייל באחו, ואילו באבא יאגה עושה אש כדי לצלות אותי. רצנו במהירות הביתה!

אליונושקה:

בוא נגיד תפילה ובעזרת ה 'נלך הביתה.

אליונושקה ואיבנושקה מקפלים את ידיהם וקוראים תפילה, בזמן שמלאכים רוקדים על הבמה.
פעמונים נשמעים מצלצלים, אמא ואבא יוצאים אל הבמה עם סלסילה ובה עוגות חג הפסחא וביצים צבועות.

אמא:

הבת, סוני, תתכונן, בוא נלך לשירות חג הפסחא בערב.

אליונושקה:

יאללה אמא ואבא!

כל הדמויות מופיעות על הבמה ומובילות ריקוד עגול למוזיקה, ואז מחלקות אשכים מצוירים לקהל.

בימוי מעניין נוסף לחג הפסחא:

סצנה "Ryaba Chicken"

מוֹבִיל:

פעם היו סבא ואישה, והיה להם ריבא עוף.פעם עוף הטיל ביצה, אך לא אחת, אלא זהובה.

סָבָּא:

באבא, תראה, איזה פלא!
ריבא הניח אשך קשה.

אִשָׁה:

לבסוף נהיה עשירים
איך זה, זקן, אני שמח!
אני אלך לקניות, אקנה בגדים,
Ryaba, יקירי, אני אוהב אותך!

סָבָּא:

אה, זקנה, מפוזרת,
מצאתי אישה צעירה.
שב בבית על הכיריים
כן, אופים עוגות.
עדיף לבנות בית חדש
כך שהיה מרווח בו.

אִשָׁה:

שמע, זקן, בושה וחרפה,
אנחנו לא צריכים אחוזות.

מוֹבִיל:

בזמן שהסבא והאישה החליטו מה להוציא את הכסף שקיבלו עבור אשך הזהב, עכבר רץ לידו (סטודנט בבגד עכבר רץ). היא נופפה בזנבה, האשך נפל ונשבר. הסבא בוכה, האישה בוכה בבכי מר.

אִשָׁה:

הו, איזה צער, האשך נשבר,
מעולם לא חלמתי על כך בחלומות הגרועים ביותר שלי.

סָבָּא:

אל תבכי, אישה, אל תהיה עצוב
עדיף לשאול את ריאבה.
תנו לביצה הפשוטה להטיל
אנחנו לא צריכים זהב.

אִשָׁה:

בואו נצייר את האשכים האלה לחג הפסחא
ואנחנו נעניק את זה טוב יותר לילדים.

אישה וסבא מבצעים סל עם ביצי פסחא ומחלקים אותו לקהל.

גרסה נוספת של התסריט לסצנה על עוף הריאבה, ראו את הסרטון:

סצנה לתלמידי תיכון "התלמיד הסודי של ישו"

דמויות משחק:

• רות;
• יוסף;
• מוֹבִיל.

מוֹבִיל:

כעת נספר סיפור על יוסף, שהיה תלמידו הסודי של ישוע המשיח.

רות מניחה את השולחן על הבמה, מנגבת את מצחה בהתרגשות בידה.

רות:

מדוע יוסף נעלם כל כך הרבה זמן? מה היה יכול לקרות?

יוסף נכנס.

יוסף:

רות יקרה, יש לי חדשות רעות.

רות:

יוסף, הייתי כל כך מודאג, לאן הלכת? מה קרה?

יוסף:

הם רוצים להרוג אותו!

רות:

מִי?

יוסף:

ישוע המשיח שלנו.

רות:

אבל למה? איך אתה יודע?

יוסף:

משהו לא מובן קורה. הם תפסו את ישו בגן גטסמן, לקחו אותו לבית קיפא, והיכו אותו שם. הורדוס, הורדוס …

רות:

יוסף, אולי זו איזושהי טעות. האם הם רצו לתפוס מישהו אחר, לא ישו?

יוסף:

הו, רות, ממש לאחרונה ישו הסתובב ברחובות, ואנשים השליכו עצמם לרגליו וצעקו הספדים. והיום אותם אנשים ממש רוצים להרוג אותו.

רות:

עד כמה החיים הפכו נוראיים, אי אפשר לסמוך על אף אחד. אנשים הפכו לאויבים זה לזה.

יוסף:

ישוע עשה כל כך הרבה דברים טובים, עזר לכל מי שהיה זקוק לעזרה. אני עצמי ראיתי איך הוא האכיל קהל עצום בשני דגים בלבד וחמש כיכרות לחם.

רות:

יוסף, ישוע הוא לא סתם אדם, הוא בן האל!

יוסף:

אני באמת מאמין בזה, אני בעצמי שמעתי אותו אומר: "שלום, ויסלחו לך." רק הגבוה ביותר יכול היה לבטא את המילים האלה בכנות כל כך, באמונה …

רות:

אבל יוסף, אם הם יגלו שאתה תלמידו הסודי של ישו, אתה יכול גם להיהרג.

יוסף:

אני יודע שהגרוע מכל יכול לקרות לי, אבל לעולם לא אוותר על המורה שלי.

ג'וזף ורות עוזבים את הבמה, מוזיקה חזקה נשמעת, האורות מכבים לשנייה. הגיבורים שלנו חוזרים.

יוסף:

איזה אוי, ישוע המשיח שלנו כבר לא!

רות:

אני יודע מותק, זה כל כך מפחיד, איך זה בכלל יכול לקרות?

יוסף:

אני אלך מיד לפילטוס ואהיה על ברכי לבקש ממנו לאפשר למורה להיקבר בקבר.

רות:

אבל אתה יודע שאלה שנצלבים על הצלב אינם קבורים בקברים?

יוסף:

אני בכל זאת אלך!

מוֹבִיל:

יוסף רץ לפונטיוס פילטוס בארמון. הוא התפלל ובכה כי פונטיוס יאפשר לקבור את ישו בקבר, והוא הרחם והתיר. ישו הורד מהצלב, נמרח בקטורת, עטוף בבד נקי והונח בארון מתים חדש, שניצב בגן, ואז נסגרו דלתות הקבר באבן כבדה.

רות ויוסף שוב על הבמה.

יוסף:

רות יקרה, ישוע קם מהמתים! הוא מילא את הבטחתו, כי אמר שהוא יקום שוב ביום השלישי.

רות:

רגע, אבל אתה בעצמך שם את גופתו בארון?

יוסף:

הנשים הגיעו עם פרחים לקבר: האבן נדחקה הצידה, לא היה גוף בארון. ומלאך יושב לידו, שסיפר את הבשורה הטובה.

רות (לקהל):

בואו נשמח ביחד! ישוע קם לתחייה!

המלאך והתלמידים, לבושים בגלימות ארוכות ובהירות, עולים על הבמה. יש להם פרחים בידיים.כולם שרים שיר של חג הפסחא:

ישוע קם, ישו קם,
הוא הביא לנו כל כך הרבה טוב.
הוא לימד את כולנו לאהוב
קדוש לכבד את חוקי האל.
ישו קם, ישו קם,
הוא ירד לאנשים משמיים.
הוא הראה לנו ניסים
ועף לשמיים.
ישוע חי בליבנו
הוא אוהב ומגן על כולם.
שמחת חג הפסחא ירדה עלינו,
כמה אהבה וחום היא הביאה!

סצנות בית הספר של יום ראשון

הורים אורתודוכסים בדרך כלל לוקחים את ילדיהם לבית הספר של יום ראשון, שם מלמדים אותם את דבר האל, עוזרים לחנך אותם רוחנית, להכיר להם חוקים אורתודוכסים ולקרוא את התנ"ך. בית הספר של יום ראשון מכין את חג הפסחא מראש, מכיוון שחג זה נחשב לאחד החשובים בנצרות. תלמידי בית הספר של יום ראשון לומדים שירים, שירים של חג הפסחא, וגם משתתפים בסצינות.

סצנה "נסיכה וחג הפסחא"

מגיש ראשון:

האדון קורא לכל הנוצרים לשמוח ולשמוח! המשיח קם!

מגיש שני:

באמת קם! כולם מסביב שמחים, נהנים, חוגגים חג נהדר.

1:

ברוסיה חג הפסחא נחגג תמיד בקנה מידה גדול: הם אפו עוגות פסחא ריחניות, צבעו ביצים, הלכו לבקר אחד את השני וארגנו חגיגות.

2:

והכנו סיפור חג הפסחא על כך שכבר מזמן בממלכת-ממלכה אחת למדה הנסיכה שיש חג כל כך נפלא - חג הפסחא.

הצארבנה וצארינה מופיעים על הבמה.

נסיכה:

אמא, באיזה יום זה? כולם הולכים לכנסייה, ואז קדים זה לזה ומתנשקים. לא ברור…

מַלכָּה:

היום יום ראשון הסליחה, הבת.

נסיכה:

ומה זה?

מַלכָּה:

זה כאשר כולם מבקשים סליחה אחד מהשני, ואז מתנשקים שלוש פעמים. אתה רק צריך לבקש סליחה בכנות מכל הלב.

נסיכה:

ואז מה יקרה?

מַלכָּה:

ואז מתחילה התענית הגדולה. זהו הזמן בו אנו שוללים מעצמנו שמחות והנאות רבות, אך מתפללים בכובד ראש, מנקים את הגוף והנפש ממחשבות ומחשבות רעות.

נסיכה:

ואתה לא יכול אפילו גלידה?

מַלכָּה:

בת, העיקר לא לוותר על ממתקים ומאכלים אחרים. העיקר שהנשמה נקייה ובהירה.

מגיש ראשון:

הזמן עבר, ההכרזה הגיעה.

הצארבנה והצאר מופיעים על הבמה.

נסיכה:

אבא, מה היום היום?

מלך:

הכרזה, בת.

נסיכה:

באיזו סוג הכרזה מדובר?

מלך:

פעם המלאך הגבריאל ירד לארץ עם בשורות טובות ואמר לבתולה מרי שהיא תהפוך במהרה לאם האלוהים. ביום זה ישנה מסורת טובה - לשגר ציפורים לשמיים.

ילדים לבושים בחוכמה עם ציפורי צעצוע בידיהם נכנסים לבמה למוזיקה. הם שרים ורוקדים.
היכנסו למלכה עם זרד ערבה יפהפה.

מַלכָּה:

אז יום ראשון של הדקל הגיע.

ילדים עם ערבות עולים לבמה, רוקדים.

נסיכה:

אה, איזה זרדים יפים. מה חסר כאן: סרטים רב צבעוניים, פעמונים, קשתות.

מַלכָּה:

נותר רק שבוע אחד של התענית הגדולה. ואז נחגוג את חג הפסחא!

מגיש שני:

שבעה ימים עברו בלי לשים לב, וכעת הגיע יום ראשון הגדול, יום הפסחא הקדוש.

ילדים עם עוגות ואשכים של חג הפסחא מופיעים על הבמה, רוקדים ושרים, מתייחסים לנסיכה ולקהל.

נסיכה:

זה כבר חג הפסחא, נכון?

מלך:

כן, בת, עכשיו חג הפסחא הגיע. בוא נלך לכנסייה, נברך על עוגות הפסחא והאשכים שלנו, ואז נזמין הרבה מאוד אורחים לארמון שלנו ונחגוג חג נפלא, תחייתו של ישוע המשיח!

תסריט נוגע ללב נוסף לסצנת הפסחא:

חג הפסחא הוא חג נפלא ומואר שאת מסורותיו יש להכניס לילדים. הם ישתתפו בשמחה בהכנות לקראת יום ראשון הבהיר וישתתפו במערכונים של חג הפסחא.