ורה לא האמינה בספר עתידות. חבריה שכנעו אותה להצטרף למסיבת עתידות חג המולד. החלטנו להיפגש עם אולגה, שגרה בבית שכן. ורה החליטה שאם ישתעמם לגמרי, היא תצא במהירות בתואנה כלשהי.
בהתחלה הכל התנהל כשורה, כי הם סיפרו איך מי בילה את השנה החדשה, דן במערכות יחסים עם אוהבים, אם בכלל.
ואז האור בחדר כיבה והשאיר רק את הנרות הדולקים. התחלנו עם ניחוש שעווה. מנסים למצוא משהו מציאותי בדמויות שלהם, כולם צחקו זמן רב. ואז אולגה נזכרה בסיפור העתידות הישן על ארוסה. לשם כך נלקח מעגל קסמים שלאורכו, כך הניחו, החץ צריך לנוע בהשפעת אנרגיה כללית. הבנות החליטו שהן צריכות להתחיל עם ורה, כי אפילו לא היה לה חבר קבוע. בהתחלה, חץ הקסם עמד מושרש עד נקודה. ואז אולגה קראה טקסט מוזר, והחץ החל לנוע. נכון, הביטוי שהוציאה היה בלתי מובן ואף מפחיד: "רגל חולה". כל הילדות חשבו שוורה מתחתנת עם אדם צולע, מה שיצר מיד מצב רוח עגמומי. בהתמודדות ביניהן החלו החברות להרגיע את ורה ובנו גרסאות משלהן למה זה יכול להיות. זה היה לא נעים עבור ורה. כועסת על חברותיה הרחומות אמרה ורה:
- אני הולך הביתה.
ללא הסבר קמתי, התלבשתי ויצאתי לרחוב. נוף הערב החורפי הרים מעט את הרוח. השלג היה כסוף להפליא, מעוטר בנוסף בקונפטי מזיקוקים וזיקוקים. כשהיא מתפעלת מכל אלה, עשתה את הצעד הראשון והתמוטטה במרפסת החלקלקה. הכאב התופת ברגלה גרם לוורה לצרוח בכל החצר. "אז זה מה שהזהירה עתידות!" - חשבה ורה והחלה לבחון את רגלה. אם לשפוט לפי התחושות, היה ברור שבר. ואז צעיר נאה כבן 30 רץ אל ורה.
- נערה! אתה בסדר?
"לא ממש," ענתה ורה.
הוא ברח אי שם, חזר עם שני קרשים, אותם הצמיד לרגלו הכואבת וקשר בצעיף המותג היקר שלו.
אתה פשוט לא מזיז את הרגל שלך, בסדר?
ורה הנהנה. כעבור כמה שניות הוא כבר הסיע את ורה לבית החולים בג'יפ שלו. התברר שניקולאי, כשמו של המושיע, היה מנתח בעצמו, שרק חזר ממשמרת, אך נאלץ לחזור לבית החולים שלו עם מטופל.
הטיח שהוחל על ורה באותו יום נשמר כעת כירושה משפחתית. "רגל חולה" - כך ורה, לעתים, כדרכם של האינדיאנים, מכנה את בעלה ניקולאי, שהעניק לה לא רק בריאות, אלא גם אושר ללא גבול.
